הולנד חלק ב - סבתא באה לביקור

Ewijk היה הכפר שגרנו בו. הוא שכן ליד אגם נפלא שהיה ממש כיף לטיל בו .

לניימכן הגענו ביום הראשון ישר משדה התעופה באופן מפתיע :)

פעם שעברה, שסבתא היתה בהולנד, היא התלוננה שהיא מתקרבת ל70 ולא יכולה ללכת . אתמול, אחרי שלוש שעות שינה , הגיעה ילדה, עוד רגע בת 70 , שאין לה רגע לנוח . הגענו לכפר שלנו (משדה התעופה) וחשבנו ללכת לסיבוב באגם ובשמורת טבע לידנו , סיבוב רגוע כי חשבנו שתהיה עייפה(מתחשבים סהכ 🤷‍♂️😊).
אז חשבנו … הגענו לכפר והיא שואלת נו , אז מה עושים ? הצענו את האגם ושמורת הטבע שלידנו (ובמחשבה שבטח לא תרצה) הצענו לה להסתובב בהיימכן, העיר העתיקה ביותר בהולנד .
מהון להון , אחרי מעט שעות שינה ( הילדים לא ישנו כל הלילה מרוב התרגשות ) , מצאנו את עצמנו נוסעים לניימכן עם ילדה בת 70 עם אנרגיות של בת 20 ✨🤘- אין ספק שסבתא דוברה היא סופר סבתא ❤️

כדי להגיע לניימכן עשינו שתי נגלות מכיוון שהיינו עם רכב חמישה מקומות . טיילנו במדרחוב הראשי של ניימכן , שתינו קפה ואכלנו קצת (לקח לבית הקפה נצח - 30 דקות - להביא טוסט שהמרום היה ריק) . ומשם חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים.

ביום חמישי(יום אחרי שבתסא הגיעה) קפצנו על הבוקר לאסוף את הרכב הגדול כדי שנוכל לנסוע כולנו יחד באותו רכב ולא נהיה תלויים בתחבורה ציבורית שלא באמת קיימת בכפר הקטן שלנו . נסענו באותו היום לאוטרכט , לטייל ברחובותיה היפים ולבקר במוזיאון תיבות הנגינה . אוטרכט מאוד יפה, נעימה ולא עמוסה מידי באנשים . ביום יום חמישי היה חג בהולנד כך שהיו לא מעט אנשים אבל עדין זה היה נימים יחסית , מרגיש מקום מאד ביתי

ביום שישי נסענו לאמסטרדם הגדולה והמרשימה הגענו עם רכב לפאתי העיר ולקחנו תחבורה ציבורית כדי להיכנס לעיר . סהכ צעדנו כ8 קמ וביקרנו תחילה באזור של כיכר דאם הרחובות המקיפים אותה , משם המשכנו למוזיאון הפרות שחשבנו שמציג פרות גדולות וצבעוניות ומיד התברר לנו שזו בעצם גלריית רחוב שמציגה פרות צבעוניות אבל קטנות ולא פרות בגודלן האמיתי . התאכזבנו מעט אבל עדיין היה ממש יפה .
משם המשכנו שדרת הגלריות ואחריה לשוק אלברט , ארוחת ערב קטנה והביתה.

בדרך חזרה הילדים שומעים ווינטר בלו פרק 2 טווי החלומות . באיזשהו שלב יותם מבקש להפסיק עם הספר . כמובן שהופתעתי מכיוון שהוא מאד אוהב להקשיב לזה …. שאלתי אותו למה? הוא מתחיל לתאר סצינה של מישהו עם ציפורניים שותה דם מהגרון 😬 ואז ליה מתקנת אותו ״לא ציפורניים , ניבים … השיניים האלה ״ . - מסתבר שהספר הזה, היחיד מהסדרה, שיש קטעים שכאלה ...מיד החלפתי סיפור 🤦‍♂️

מוזיאון מדהים שמזציג את ההיסטוריה של ההם ההולנדי. מוזיאון יפה באוויר הפתוח שהוא בעצם כמו טיול טבע דרך ההיסטוריה של העם ההולנדי. אחד הקטעים המתוקים במוסיאון היה מפגש של יותם עם ילדה שמצאה חן בעיניו :

יותם חוזר מגינת שעשועים מרוגש מאד ואומר :
"אבא ילדה פנתה אלי ודיברה אלי והיא הייתה ממש נחמדה" . אמרתי לו , לך תזמין אותך לשחק … הוא ממש התבייש אז בסוף סבתא הציעה לו ללכת איתו לדבר איתה. יותם הסכים ואף רצה לתת לה את הציור שהוא הכין בסדנא במוזיאון . הוא התקדם עם סבתא אליה ועזר אומץ(אחרי שסבתא דבורה דיברה עם האבא של הילדה) ופנה אליה לדבר איתה ואף נתן לה ציור שהוא הכין. הוא ביקש שניקח את הטלפון שלה אז שאלנו אותו למה אתה רוצה את מספר הטלפון אז הוא אמר "שאני יהיה גדול ואדע אנגלית אני אוכל לדבר איתה", והמשיך ״אהבתי אותה דווקא״ (אהבה ממבט ראשון ❤️😊🥰). מאותו רגע רצה לאורך כל הדרך לפגוש אותה כדי לדבר איתה :)

ביום האחרון(יום ראשון ה21.05) נסענו לאמסטרדם שוב, רגע לפני שהחזרנו את סבתא לנמל התעופה. בילינו את כל היום יחד באמסטרדם ולקחנו את סבתא לנמל התעופה בערב .

נעמי, כהרגלה(מלאת שמחה - משקפיים ורודות ) , היתה מאושרת כל היום וזה הלך והתגבר כשהתקרבנו לנמל התעופה עד ששאלנו אותה אם היא מבינה שסבתא טסה עכשיו . לקח לה כמה רגעים לאשר שהיא מבינה את העניין ולהמשיך להיות נרגשת ומאושרת ואף אמרה שאיזה כיף שסבתא באה לבקר אותנו בפורטוגל 🤘😊.
ליותמי הפרידה הייתה מאתגרת . זה ליווה אותו כל היום במצב רוח עצובי שכזה . גם במהלך היום באמסטרדם וגם בפרידה עצמה
ליוש המתוקה התכוננה עם כל מיני דברים שהכינה לכיתה שלה ולחברות שלה . בבוקר של היום ארזה את הדברים והתכוננה לפרידה . הייתה כמובן מאושרת בכל היום ואף הספיקה לבלות עם סבתא לבד במוזיאון מוקו ולראות תערוכה של באגסי . בנמל התעופה היתה נרגשת, עצובה, ושמחה יחדיו . שמחה שסבתא איתנו , קצת עצובה שהיא טסה ושמחה שהיא היתה איתנו בימים האחרונים  ❤️